התפקדות לבית היהודי, ריצה נוספת לראשות הבית היהודי – יש טעם?

לחברים והחברות שלום.

כמו בפעם שעברה, כך גם בפעם הזו, איני מתכוון להתחמק מן האחריות ומן המחויבות ליצירת שינוי בתפיסת החזון של מדינת ישראל. גם בפעם הזו אני עומד בעזרת ה' להעמיד עצמי להתמודדות על ראשות הבית היהודי.

בפעם שעברה גרפנו כמעט 12 אחוז מן הקולות. הפעם התקווה היא להכפיל ביותר מחצי את מספר הבוחרים ובמקביל להגיע למקום ריאלי במצבת חברי הכנסת.
נשאלת השאלה מדוע להתמודד את ההתמודדות הזו?
האם יש סיכוי בכלל להשפיע?
שלא נשלה את עצמנו. ההתפקדות המחודשת, מעלה תהיות לא פשוטות על יכולת המתפקדים לשנות משהו מדרך ההנהגה הנוכחית.

מדוע לטרוח אם ניתן בכל פעם לבטל מפקדים קודמים ולקבוע חדשים?
מדוע לטרוח, אם גם הפעם ינצח נפתלי בנט בפריימריז?
 
הצבת חזון
התשובה היא, שכל מערכת בירוקרטית ממסדית, תהיה המאורגנת ביותר, לא תוכל להתמיד בלא חזון. לחלקים מן הציבור הדתי לאומי נדמה, כי "לשים יד על הגה השלטון" הוא חזון מספק לרוץ איתו. אולם כל מי שוותיק בתהליכים השלטוניים יודע, כי אם היד הנמצאת על ההגה אינה יכולה לתת כיוון שונה מן הכיוון הנוכחי, אלא בסעיפים זוטרים, כדוגמת בחירת שופטים "שמרניים", או דיינים "סרוגים", אך לא בחוקי היסוד המנהלים את מדינת ישראל, הנוגדים לחלוטין את תפיסת החיים שלנו, אזי האחיזה בהגה אינה מקדמת אותנו במאום, גם אם מאחוריה יעמדו 20 מנדטים.

הצגת המועמדות שלי לראשות הבית היהודי, נועדה לשנות לגמרי את גישת הבית היהודי כלפי הסוגיות האזרחיות והמדיניות של מדינת ישראל מן היסוד. לא עוד מלחמה על הסימפטומים, לא עוד ניסיון חיוור להתדמות למפלגת הליכוד כמפלגה ימנית מסורתית, אלא הצגת אלטרנטיבה בהגדרת היסוד הלאומי הקיומי, המוסרי והתרבותי של מדינת ישראל, ממנו נגזרים כל הסוגיות האזרחיות והמדיניות.

התמודדות על יסודות הלאום של מדינת ישראל
היסוד עליו אני מציב את התמודדותי הוא, הגדרת הלאום של מדינת ישראל כלאום אתני תולדתי מן האם.
מן היסוד הזה עתיד לגזור הבית היהודי את כל עקרונותיו הלאומיים, האזרחיים, התרבותיים והמדיניים כאלטרנטיבה לשלטון הקיים.

את הייסוד הזה יעמיד הבית היהודי כתחליף ל"חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", שבמקום כבוד וחירות, מביא את כל בני האדם להשטחה והרדדה לאומית ותרבותית ועבדות מלאה לצרכים והאילוצים הכלכליים, לא רק אצלנו אלא בכל העולם, והפיכתן  של מדינות הלאום ל"מדינות כל אזרחיהן" ו"קהילות מדומיינות", תוך איבוד מאפייניהן התרבותיים הייחודיים.

חזון בעידן של גלובליזציה
החזרת מדינת ישראל לייסוד הלאומי התולדתי מן האם ויצוא של הגדרת לאום זאת לכל העולם העומד נבוך מול סוגיות המהגרים, סוגיית הזהות התרבותית, ואפילו המשך הפריון והילודה הלאומיים, יאפשרו להעמיד אג'נדה ברורה ביחס הלאום אל האדמה, היחס למהגרים הזרים וביחס ללאומים האתניים השונים הנמצאים עימנו במדינה. באופן שלא רק שלא נחשב עוינים להם (על פי המוסר ה"שוויוני" המעוות של "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו"), אלא באופן שמגלה את המכנה המשותף שיש לנו עם התרבויות השונות ובראש ובראשונה התרבות האסלאמית.

הצבת יעדים לטווח הבינוני והארוך
אמנם נכון, התמודדות על היסודות מצריכה הקניית מושגים חדשים ואפילו שפה חדשה לציבור שהורגל לשיח פוליטי שטחי. היא גם לוקחת זמן רב יותר, עד שהיא מוציאה את פירותיה. אולם היא עקבית ומביאה בסופה אל המטרה, שלולא התמהמהו בהובלתה יותר משלשים שנה, היינו יכולים כבר להגיע אל תוצריה.

אז קדימה להתפקד!

אנו מבקשים על כן מכל מי שרואה יותר מטווח הקצר של הקדנציה הנוכחית ואפילו הבאה... לחזק את התמיכה במהלך הזה ולהתפקד לבית היהודי. כי רק המתפקדים למפלגה בחודש עד חודשיים הקרובים, יוכלו להשפיע על עתידה בבחירתם.